סרטן ריאה הוא אחד משלוש הממאירויות השכיחות ביותר בישראל ומהווה את גורם התמותה המוביל מסרטן בארץ ובעולם. מרבית החולים מאובחנים בשלב מתקדם או גרורתי, ואינם מועמדים לטיפול ניתוחי בעל פוטנציאל ריפוי. לרופאי המשפחה יש תפקיד מכריע באבחון המוקדם של המחלה, כשהם מהווים לעיתים קרובות הגורם הממליץ העיקרי לגשת לבדיקת הסקר לאבחון סרטן ריאה – CT בית חזה בקרינה נמוכה. בדיקת הסקר שנכנסה לאחרונה לתוכנית פיילוט לאומית עשויה להוביל למהפכה בתחום – ממחלה שמאובחנת בשלב מאוחר, למחלה שמתגלה בשלב מוקדם בו היא ניתנת לריפוי.

פרופ' אמיר און, מנהל המכון למחלות ריאה בבית החולים תל השומר, מציין כי "המטרה שלנו היא להגביר את המודעות הן בקרב אוכלוסיית המעשנים, שהם למעשה אלו שמומלץ להם לבצע את בדיקת הסקר, והן בקרב רופאי המשפחה, שהם למעשה אלו שרואים את המטופלים לפני שיש להם סימפטומים. זה חשוב במיוחד שכן אנחנו, הרופאים בבתי החולים, בדרך כלל רואים אותם רק אחרי שמשהו כבר השתבש, וזה כבר עלול להיות מאוחר מדי".

גילוי מוקדם של סרטן הריאה הינו האמצעי המשמעותי ביותר להגדלת סיכויי הריפוי וההחלמה של המטופלים האלו. בשנים האחרונות, עם התקדמות ושכלול המכשור הרפואי, פותחה בדיקת סקר לסרטן ריאה – CT בית חזה עם קרינה במינון נמוך שמטרתה לאתר בשלב מוקדם את סרטן הריאה. מדובר בבדיקה ללא הזרקת חומר ניגודי, שניתן לבצעה אחת לשנה – בדומה לממוגרפיה של השד. לדברי פרופ' און, "כרגע 50% מחולי סרטן הריאה מאובחנים בשלב הגרורתי. אנחנו רוצים להגיע למצב בו מירב המטופלים מאובחנים בשלב מוקדם המאפשר טיפול דפנטיבי למחלה, וזאת בהסתמך על הבסיס המדעי המוצק של יתרונות האבחון המוקדם של סרטן הריאה". הביסוס המדעי שפרופ' און מציין מתבסס בעיקר על שני מחקרים גדולים ששינו את התפיסה בנוגע לבדיקת הסקר.

"הראשון הוא מחקר ה-NLST שפורסם כבר ב-2011 ב-New England - מחקר אמריקאי של בערך 55 אלף נבדקים. המחקר השני הוא מחקר ה-NELSON, מחקר הולנדי ובלגי קטן יותר שפורסם בתקופת הקורונה, בשנת 2020. שני המחקרים הללו היו עם אוכלוסייה דומה – המטופלים היו בערך בגילאי 50-80 עם היסטוריה של עישון כבד בעבר, או שהפסיקו לעשן עד לפני 10-15 שנים, עם קריטריוני הכללה מעט שונים. הבדיקה שבוצעה במחקרים הייתה בדיקת CT חזה עם קרינה נמוכה ללא חומר ניגוד. המחקרים הראו כי הבדיקה סייעה לאבחן את הסרטן בשלב מוקדם יותר ובכך לשפר באופן משמעותי את ההישרדות של המטופלים", מסביר פרופ' און.

עקב כך, נכון להיום ובהתאם למה שנמצא במחקרים הללו, ממליצים גופים מקצועיים בכל רחבי העולם לבצע את בדיקת הסקר בקרב בני 55-79 עם היסטוריה של מעל 20 שנות חפיסה של עישון פעיל או שהופסק עד לפני 15 שנה.

בעקבות מחקרים אלו, משרד הבריאות הישראלי החל להפעיל את תוכנית "תיג"ר" לגילוי מוקדם של סרטן ריאה בישראל. התוכנית מיועדת לכלול 10,000 נבדקים מקופות החולים השונות, לפי קבוצות הסיכון שנבדקו במחקרים, להם יבוצעו 2 בדיקות CT של בית החזה עם קרינה נמוכה ללא חומר ניגוד. "למרות קשיים רבים שקופות החולים נתקלו בהם בהפעלת התוכנית, התוכנית החלה לפעול", לדברי פרופ' און, "עד כה נבדקו כבר מספר מאות של נבדקים, מתוכם מספר חולים עם סרטן ריאה אותרו. הקושי היה בעיקר ארגוני ותפעולי, וכעת התוכנית התחילה לפעול במרץ".

"תפקידו של רופא המשפחה במסע המטופל הוא קריטי. הוא למעשה זה שמכיר את המטופל, עוד לפני שיש לו תסמינים, ויכול להפנות אותו לתוכנית של משרד הבריאות לגילוי מוקדם. בנוסף, מעבר ליתרונות של בדיקת הסקר, העיסוק בנושא והעלאת המודעות לכך שהעישון מעלה את הסיכון לסרטן, יכול לעודד אותו לפנות לתוכניות גמילה מעישון", מסביר פרופ' און.

לאחר שנמצא בבדיקת הסקר ממצא החשוד כסרטני, קופות החולים מפנות את המטופל למרכזים ייעודיים ושם נעשה בירור של אותם ממצאים חריגים. ברוב המקרים, הממצאים, המתוארים כקשריות – תהליכים עגולים קטנים, אינם סרטניים. לפי פרופ' און, "ברוב המקרים הקשרית היא הצטלקות לאחר אירוע דלקתי. שיעול, ברונכיט, או תהליך דלקתי כלשהו, עלולים להשאיר צלקת ברמת הרקמה ולהתארגן בצורה של קשרית. לעיתים זה נגרם גם עקב תרופות מסוימות, לעיתים מזהמים מסוימים כמו היסטופלזמוזיס". לדברי פרופ' און, ממצא של קשרית גורם לעיתים קרובות ללחץ בקרב המטופלים שמניחים שהם חולים בסרטן. "חשוב להרגיע את המטופלים ולהסביר – גם בקרב מעשן שעשה בדיקת סקר ומצאו אצלו קשרית, לרוב זה אינו סרטן".

עם זאת, חשוב לברר את הממצא, בחלק מהמקרים על ידי מעקב ובחלק מהמקרים על ידי ביופסיה. על סוג הביופסיה מחליט הרופא המומחה, "לרוב היא תבוצע באחת משתי גישות – ביופסיה בהנחיית CT או ביופסיה באמצעות ברונכוסקופיה, שתיהן מבוצעות באופן אמבולטורי ונחשבות בטוחות יחסית", מסביר פרופ' און, ומוסיף "ברגע שגילינו שמדובר בגידול, צריך להבין אם מדובר בסרטן ריאה ראשוני או גרורה שנשלחה לריאות מאיבר אחר ולהבין איזה סוג סרטן זה, בין אם זה סרטן של תאים לא קטנים או של תאים קטנים. בנוסף, עושים Staging כדי להבין באיזה שלב נמצאת המחלה".

"בעבר, גידול קטן, שלא שלח גרורות ולא התפשט, היה מופנה ישירות לניתוח. הנוהג היה, שרופאי המשפחה היו מפנים ישירות למנתח שיעשה את הבירור וינתח. בשנה-שנתיים האחרונות ישנם חידושים משמעותיים בטיפול בסרטן ריאה ובניהול החולה, אשר נעשה ע"י התייעצות רב תחומית של רופא ריאות, רופא דימות, רופא מקרין, אונקולוג, כירורג – התייעצות זו מסייעת לקבלת ההחלטה על סדר הטיפול – מי מהמטופלים צריך לעבור ניתוח בתחילה ואז להמשיך טיפול משלים, ומי החולים שמופנים קודם לטיפול סיסטמי טרום ניתוחי. עקב כך, חשוב שמי שעושה את הבירור של הנבדק ומקבל את ההחלטות הטיפוליות לא יהיה רופא אחד, אלא שתתקיים ישיבת צוות שתכלול כל בעלי המקצוע שמאבחנים ומטפלים בסרטן.

בנוסף, בשנים האחרונות התחדדו ההבדלים בין סרטני הריאה השונים והגישות הטיפוליות החלו להיות יותר מכוונות להיסטופתולגיה של המחלה. האופציות הטיפוליות החדשות, המכוונות ספציפית לאופי הגידול מגדילות את סיכויי ההחלמה ומפחיתות את הסיכון להישנות המחלה. "סרטני הריאה מגיבים לטיפולים שונים בהתאם למאפייני הגידול ולכן השוני בטיפול בין הגידולים מדגיש עוד יותר את הצורך בדיון מולטי-דיספלנרי לגבי המטופל", מוסיף פרופ' און.

לסיכום: כחלק מהדינמיקה באבחון ובטיפול בחולים עם סרטן הריאה, קיימת היום בארץ תוכנית בניהול משרד הבריאות עם טכנולוגיה לאבחון מוקדם של המחלה בנבדקים אסימפטומטיים. שיפורים נוספים מאפשרים טיפול דפנטיבי לחולים אלה, וזאת באמצעות צוות רב תחומי של רופאים המאבחנים ומטפלים במחלה. רופאי המשפחה יכולים לפנות למומחים בתחום להתייעצות לגבי מטופלים ספציפיים בתחום דינמי זה.